השאלות שחייבים לשאול לפני שמתחילים פרויקט פילנתרופי באפריקה (או בכל מקום אחר בעולם)

בתזמון די מדהים, נשאלתי כמה פעמים בחודשים האחרונים מה יזמים פילנתרופיים צריכים לדעת לפני שמתחילים פרויקט פילנתרופי באפריקה. פנו אלי כמה יזמים ויזמיות, שמדינות שונות באפריקה נכנסו להם ללב, והחליטו לעשות מעשה, לגייס כספים ולהקים מיזם חברתי לשיפור הבריאות, החינוך ושימור בעלי החיים בטבע. 

כולם חדורי מוטיבציה, אמונה במטרה ובדרך שלהם להשיג אותה. והאמת, בצדק – לכל מי ששוחחתי איתו ואיתה יש רעיון מדהים, ומתודולוגיה ברורה איך ליישם אותו. הם היו בשטח, ראו שזה עובד ורוצים עכשיו להרחיב את העשייה, to scale. 

אבל אז, כמו בכל פרויקט, מגיע השלב שבו צריך לשאול את השאלות הקשות על הפרויקט, כדי לוודא שאנחנו מתקדמים בכיוון הנכון ויודעים גם לשווק נכון לתורמים, לגורמי העבודה המשיקים, למתנדבים, וגם לעצמנו, את הפרויקט שאנחנו מקדמים, ולשכנע אותם שהפרויקט יביא אימפקט קריטי לשטח. 

האימפקט האמיתי של הפרויקט שלכם מתחיל בחיבור בין הרעיון המדהים שאתם רוצים לקדם לבין השאלות הקונקרטיות שצריך לענות עליהן כדי לקדם אותו. בלי הצעדים האופרטיביים, הרעיון יישאר מדהים על הנייר ובלב שלכם. 

השאלות החשובות שצריך לשאול את עצמנו לפני שיוצאים לפרויקט פילנתרופי

אז הנה כמה מהשאלות החשובות שחשוב לשאול את עצמנו לפני שיוצאים לפרויקט פילנתרופי במדינות שונות ביבשת אפריקה, או בכל מקום אחר בעולם:

מי אתם רוצים להיות כשהפרויקט יגדל?

כיזמים, אתם מובילים את הפרויקט, שנהנה מהחזון והיכולת שלכם להנהיג ולהוציא אותו לפועל. עם זאת, חשוב מאד ליצור הבדל בין הפרסונה שלכם כיזמים ותורמים, לבין הפרויקט. כך, תוכלו לוודא שהפרויקט צומח באופן עצמאי ואתם תבנו את עצמכם כמנהיגים שמקושרים.

מי החברים שיוצאים איתכם לדרך?

מי הם בעלי התפקידים הראשונים שאתם צריכים בארגון שלכם? מהי המקצועיות שלהם? איך המינוי שלהם עוזר לספר את הסיפור של היוזמה שלכם בצורה משכנעת? בשונה מבעלי תפקידים מקצועיים (למשל, מפעילי ציוד החיאה או וטרינרים), היוזמה שלכם זקוקה למחקר, קשרי תורמים, יחסי ציבור, שימור ידע וכו'. מי האנשים הראשונים שאתם זקוקים להם איתכם ושהעבודה שלהם תייצר את קפיצת המדרגה בהפיכת היוזמה מרעיון מדהים לביצוע מעולה?

מי החברים הקיימים במגרש שנכנסתם אליו?

מפו את השחקנים הקיימים בשוק – ממש כמו חברות מסחריות שבודקות מי מתחרה במוצרים שלהן, בחנו וחקרו את הגורמים השונים הפועלים במגרש שלכם – בין אם באותו התחום (למשל רפואת ילדים וניובורן, הצלה של בעלי כנף) ובין אם באותה המדינה שבה אתם רוצים לפעול. זה לא אומר בהכרח שצריך להתחרות בגורמים האלה, אבל חשוב מאד להכיר אותם וללמוד מהם מה עובד ולא עובד. תנסו לא לדרוך על הבהונות של ארגונים אחרים, אבל אם אין ברירה, לפחות תהיו מוכנים מראש עם תכנית מסרים מסודרת.

מי הם קהלי היעד שלכם?

קהלי היעד הם לא רק הנתרמים שלכם, שיהנו מהתרומות, המתודולוגיה והידע שאתם מביאים.
קהלי היעד יכולים להיות: תורמים, מתנדבים, רשויות המדינה הנתרמת, רשויות המדינה וגופי רווחה בישראל, ארגונים בינ"ל, התקשורת, ארגונים מקצועיים ישראלים ובינ"ל (ארגוני רופאים למשל), ארגוני מחקר בישראל ובחו"ל. תכננו אסטרטגיית מסרים שמדברת לכל אחד מקהלי היעד הרלוונטיים ומתחברת לספר סיפור קוהרנטי שלם על הפרויקט החברתי שלכם. שימו לב למשל, שיכול להיות מצב בו הסיפור הישראלי והסיפור הבינ"ל לא בהכרח מדגישים אותם מושגים או תובנות, ועדיין יכולים להיות קוהרנטיים ומשכנעים.

מי התורמים שלכם?

או במילים אחרות – follow the money:
מי התורמים הקיימים לתחום (בשני ההיבטים – התחום והמדינה). כמה תרמו קודם? מה הצליח ומה לא הצליח? האם יש שותפים פוטנציאליים שעוד לא הגענו אליהם? האם נקבל כל תרומה מכל ארגון? מה הקווים האדומים של הארגון שלכם? האם יש לכם קוד אתי?

תכנון ומחשבה מראש

הרבה אנשים שרוצים להרים פרויקט פילנתרופי עושים את זה מהלב. הם מאד מחוברים רגשית ומאד חשוב להם שהוא ידובר ושיראו כמה הוא נפלא ונכון. ובצדק. 

אז איך הופכים פרויקט, שהוא פרויקט אישי שלנו, שאנחנו מחויבים אליו, אוהבים אותו ותורמים לו גם מהכסף ומהידע שלנו, להיות פרויקט שעומד בפני עצמו ויש לו הכרה בינ"ל? מבינים שיש צעדים קריטיים שיהפכו אותו מרעיון נכסף לפרויקט בשטח. ככל שנשאל את השאלות הללו מראש, נרוויח את הזמן לדייק את התשובות ולבנות את האסטרטגיה לשינוי חברתי בצורה אפקטיבית יותר. עצם התכנון והחשיבה על הסוגיות הללו מראש, מסדרים את הנראטיב של סיפור השינוי החברתי שלנו ומעצבים אותו. ואת זה תמיד עדיף לעשות מראש, כשיש זמן ואפשר לקבל החלטות סדורות. 

שיהיה בהצלחה!